סימנים של כאב

תפוסה
כל המקומות בגופי תפוסים.
והיחיד שלא תפוס,
כואב.

שעה וחצי
פעם היתה זו אהבה
ואז נעלמו לי שעות, ימים, שבועות
פעם היתה זו מלחמה
ואז היו הרוגים ופצועים
הורמו דגלים לבנים, נמתחו גבולות מקווקווים
כעת יש עור יבש מסביב למקום העזוב,
והכל מכווץ פנימה.

מול
מול כל השיגעון הזה, אני עדיין.
וחסרת פשרות
איני מוצאת מעגלים סביב הפינות
מעדיפה לרחף שם בשדות
מאשר לטבוע כאן. בתהומות.

Left
I am left
Left with all this to grab on my own
Left, other than right
Right as rain
Right as you where
Where is the rest Of me