על שפת העולם

איפה הרגע הזה שהכיל אושר קטן כשיצאת את ביתך לא היית מנחשת כשהיית בו, ברגע ההוא שברגע הבא יפגוש פח …

הממלכה הזו היא כמו מקלט, מזויף כמו הזמן שבורח והלילה שעף, בלי להיות תמונה נפלה מהקיר בפרוזדור אבל רק אני …

מסתבר שהייתי ערה כבר שנים לא זוכרת את הפעם האחרונה בה חלומות נטפו לי מהגוף עם בוא הבוקר בנקודת היקיצה …

לא בטוחה שזה מה שחסר לי בחיים מה שבטוח כשזה מר על הלשון זו האמת שמתדפקת לי בפנים.

אחת עשרה בלילה זה לא סתם פקק כאן תיקונים בכביש שנת אלף תשע מאות שלושים ושבע היתה שנת מפנה אני …