גיבור ילדות הלך הבוקר לעולמו
לא במובן של הערצה
אלא כזה של סמל רקע. דמות על מרקע
והם מתפוגגים אחד אחד
מאותתים לי עם הדגל המשובץ שחור לבן
זה רק הזמן. זא לא הזמן.
תפיסת עולם הלכה לי לאיבוד
לא במובן שמא לא אמצא
אלא כזו של דרך חיים. סטיה מהמפה
והן מתפוררות לאט לאט
מותירות רק שרידים בקצה חוט המחשבה
מרפדות לי את תת המודע.
לו הייתי אליס
הייתי מקנחת בעוגה שתהפוך אותי גדולה
כך שידיי יוכלו לתפוס את כל החלקים
הקוביות
של מגדלים קורסים
מול עיניי