נכנסתי למקלחת
לא הדלקתי את האור
בצד השני של הגעגוע
יש כאלו שיראו הכל שחור
ולפעמים אני מכירה בכך
שעליי לקבל את החסר
וטבע בלתי ניתן לאפיון
של הליכה במקטע האפור
אז אתה נושם פנימה
ואני נושפת החוצה
ולאט שנינו משחררים
ואז בהדרגה
אני מזהה סדקים על הקירות
והתקרה
ובין לבין היד שלך שזזה כך
ונוגעת בקצה פניך
כשאתה מסביר משהו
או זכרון שצץ לך בהכרה
אותו אתה מוכן כעת לחשוף
מתוך בחירה
אתמול בתוך החולות והחום
יכולתי כמעט לזהות אותם
מרחפים שם באבק נישא
ברוח מדברית
כאילו הם משתהים פה למטה
להשלים איזו תכנית
ולא היה בכך משום סוד
כי כל מי שחזר מהתופת
החזיק בחיקו חלק מהם
פיסה של כאב של כבוד
אז אני נושמת פנימה
ואתה נושף החוצה
ובעדינות שנינו משחררים
ואז בבת אחת
אני רואה את הטיפות
שהיו פעם על גופי
נקוות כשלוליות איתן ניתן לחיות