זה לא משנה כבר מה היה
אחרי שלמדתי לקבור דברים
למדתי לשכוח את הדרך לבית הקברות
לפעמים בכל זאת בטעות מגיעה לשם
אבל יודעת
מעל לכל ספק
שזו אני
כל מהותי
ואין להחזיר חלק וחלק להשאיר בי
הידיעה הזו
ההבנה התהומית
הפרדוקס הזה
הוא שמקמט לי חיוך לשני הכיוונים שלו
רוחות רפאים ושדים
בכל עת הם נדחפים לתוכי בסערה
ומתפוגגים
הם בונים אותי מבלוקים של ברזל ופלדה
זו אמת יחידה