תקרא לזה קסם שחתך אותי לשניים
התכווצתי בקצה המדרגה
כשהסיגריה בין אצבעותיי כמעט כבתה
מעט כוותה
ראיתי את הצללים נופלים על כפות רגליי
ראיתי את הנופלים צוללים באדמה תחתיי
ואהבתי אותך אך שעות ספורות
וכאבתי אותך כימים ארוכים
ולפתע נרעד בי מחזה מעוות
ילדים יתומים ואבני חצץ מונחות
בדמעות אבלים
כולנו הורים, כולנו יורים
ורציתי ללכת ורציתי לשקוט
שתיתי כוס מים
השתדלתי לידום
ולרגע נשברתי, נחציתי לשתיים
חזקה כקורה בבניין רב קומות
מתפוררת כטיח הנושר מקירות
כשלא רציתי לדעת
מה אמת מה בדיה
תקרא לזה קסם בעיתות מלחמה
ויד מהססת הקישה רק את שמך
ושאלה מתנוססת נותרה יתומה
לא מסרתי עדיין את כל הסודות
וטרם הקדשתי מחשבה
לפענוח נבואות
תקרא לזה קסם
אני אקרא לזה לבוא
ואם יבוא אולי נלך
הלב הרועד, הגוף החרד
ואם יבוא נדע לברך
לפרקים נתחבר לפרקים ניפרד
שוב נזכרתי כיצד לפנות בוקר
המדרכה התקרבה במהירות
וכל פעם שהתעוררתי
הרכבתי את עצמי בזהירות
עד ששקעתי לעוד הירדמות
כשתשאל אותי, ימים ימים קדימה
אם הייתי מאמינה
אומר לך שזה הכל כמו קסם
מהול בסיוט