להגיח אל נבכי התל אביב
ולגלות שכבר מזמן עברתי
לננס לבן, לא כאן
ולכי ספרי עכשיו על הצמחים
המכסים את המבנים
אצלך בשכונה
על השקיעה במזרח
והזריחה מעל שממה
במערב הכי אכזב
שמעבר לפינה
הרגשתי צועדת
במנעד של סכנה
סטולטו שלושה עשר שנטימ
והשמלה הזו
שלא מאפשרת לחמוק לשום סמטה
בטוחה שמישהו עשה בכוונה
וההפוך הזה שדרשו ממני
בכניסה
אבל גם כשהכל חשוך
והלחישות סובבות חופשי
ללא דרגות
יכולתי לזהות במבטים
גבשושיות של קצת לחות
במסיכות
זו אינה התל אביב שאני אוהבת
גאות בים של אנשים
ושפל על המדרכות