כשאחכה לך אראה עולם והיפוכו
אבין נביעת מעיינות
אבחין בהתהפכות של גורלות
אתחמק מעיניים בוחנות
כשאחכה לך אדע לצייר
טבען של כוונות.
והוא ביקש שאנסה לצאת
ממיטתי
ובבוקר כשהקצתי
הבנתי לאן ביקש להגיע
הרגשתי היכן דבריו נגעו
הוסיפו עוד מימד למבטי
כשאחכה לך אדע מה מזוייף
מה אמתי.
כשאחכה לך אחלוף על פני
מיתות נרקבות התעוררות ילודים
אלטף באצבעות מרפרפות
גבם של מחפשים של נוודים
אחוש הלמות הלב של הרחוב
המתעורר לשגרתו של יום ראשון
אעצום עיניי על השכונה
הנעטפת חגיגית לקראת החג
אל טרגדיות אישיות בתוך בתים
נופלים לישון
כשאחכה לך השמיים יתכסו בעננים
כבשים שחורות
פסים אדומים כתמים רחבים
עד ורגע רוע וטוב יהיו שווים
כשאחכה לך יקרה בי פריים בודד
הרצון ישעוט קדימה
הגוף ינסה להתנגד
שנתות אין ספור
אין קץ ואין תרשים מוכן
כשאחכה לך אגלה כיצד
למדנו להתמודד
פנטזיה מאושרת, לא כמו עצב
יותר כמו הד.