סימפטום שחוק שלה,
כל התשוקות כולן
הן המביאות למפלתי
אין בן אלמנט של זמן
דגלים מורמים לחצי תורן
מורידה את מבטי
עצב תופס את מקומו
על פיסת דשא מולי
ומספר לי סיפורי עם לעוסים
לוחש קרוב קרוב
ביטויים יפים, מאוסים
הייתי נשארת שם עוד
לולא מיהרתי להלוויה אזרחית
כולם אוהבים להתאבל
יש משהו ברוטינה הזו
שמעניקה להם תכלית.
בלכתם פיזרו פירורים
לסמן להם דרך לחזור
להאיר את המעברים
שיאפשרו להם לחדור
תאווה קשה עמדה מנגד
תפוסה, בכל המקומות
שידעו להיות גמישים
ואני, בוהה בה בלי הגה
מניחה לה לבצע
לבצוע בי, היקשים