את יפה, היא אומרת, מביטה במראה
מורטת שערה סוררת מסביבת הגבה
חושבת, כמה מוזר יכול להיות
להסתובב ברחוב ללא גבות
חלקה כבובה, נאה לראווה.
את יפה, היא חושבת, מביטה ותוהה
האיפור מהבוקר נמרח ודהה
ועורה הלבן כבר מראה סימנים
שבילי מלח ישן וזה שבפנים
מעולם לא טרחה להציב תמרורים
לעוברים והולכים.
שלושים ושמונה אפס, לא סופרים
את יפה, היא טוענת, מפזרת מבט
מול ההפגנה הזו נדרכת,
לא לבלבל את הפשט