זה חלף בי כמו הקיץ מלוכלך וחרישי
בסנדלים שיער פרוע ובגדים של יום שישי
כשקווי המתח הגבוהה נלחצו אל הקצוות
חיים הזז מביט בשקט הפוצע ברחובות
ואתה חושב שלא אבחין בדרדר ובקידה
אבל את הדרך הזו אני מכירה כבר מלידה
והניואנסים הקטנים על הקוים בין השורות
הם שמוסרים את צילך אל הגדרות
וזה כואב כשצל נתלש בלי קול בלי כל
מותיר אותך ניצב כננס לבן כחול
בלי להתאמץ יותר מדי אני נזכרת
בתנועה הזו שמכניסה חיים במושכות
כשהן שבות לנהום אני מתעוררת
יחפה שיער פרוע ובגדים של מסעות.
כתיבה יפה
תודה 🙂