כשהעולם כולו הוא החדר הזה
והקירות לעולם לא יודו בפנינו
שהם סוגרים לנו על החזה
אני רואה בעיניך את המוכנות
להיאחז
במעקה בלתי נראה, הכל
לובש צורה כזו של מחזה
יש בו תסריט והוא כתוב
כמו תכנית גאון קדומה
אני רואה את זה בגלל ורק
כי גם אני מהסה לי את לחץ
הדם
כשבתוכי איברים חוגרים את עצמם
אלו יהיו הנימים הדקים שיישברו אחרונים
עם זאת ניתן יהיה לראות היטב
שנים אח״כ ת׳כתמים
אז למה, ברשותך הפרפרים
נופלים, מלכלכים את הקרקע
באבק כנפיים צבעוני
וערימות משקע
עזוב
אל תענה לי
זה הכל עניין זוטא
הן דליקות, הן לא נרצה שתיווצר כאן
התלקחות ללא שליטה.
הנח ידך סביב מותניי והדק
מהנקודה הזו ועד לדלת
זה ילך ויתרחק
ערימת הדלק תתנדף
והעצב יאזל וישחק
וכשנצא
נומר שלום יפה
ונתנשק.