למה למות אם יש כל כך הרבה ממה לחיות פה
למה לחיות עם כל מה שממית אותך לאט לאט
כמה לשבור את הראש על מה שדוחף אותך ללכת קדימה
כמה דמעות לבכות לפני שתביני למה
אל תצפו למצוא תשובה בסוף הפוסט הזה
באתי רק לרגע לשחרר את הלחץ שיושב בחזה
כל הפחדים כולם חיים בתוכך כטפילים ידידותיים
עליהם נגזר עלייך להעצב, מולם להתייצב
ואיתם להתאהב. כל פעם מחדש
מי את חושבת שאת
ואת מי נדמה לך שכל זה מעניין
לא היה ולא יהיה למי להתלונן
הכל הוא הבל הבלים
ואת תלויה, כמו כולם
על ערימה של חבלים.