ועליי הוטל בידי הוריי
לנשום את האוויר
שראותיי הבשילו לעשות
בעולם הזה אליו הביאו גם אותי
בדרך טבע הבריות
וכשבא עליי הבוקר
ומלווה אותי בשקט אל חדר האמבט
ברשותו אשלח לכיוונך
עוד מבט
לקראת הנהירה הבלתי נמנעת
הנכפית עלינו באינרציה
של הרצון לחיות
הכנתי מבעוד מועד
מעט מקום בלו״ז למחשבות
בשלוחותיו של הזרם העוטף
אני אוהבת לרקוד עם הדרך, והשיר
שלוקח אותי במכונת זמן פרטית
אל תחילתי
ואוהבת לפזר פרורים קצוצים גס
כדי להאיר את ביתי
תן לי רגע את ידך
אנסה להמחיש לך למה כוונתי
הן זה הבית, העגול
עליו אני הולכת, לקראת מה
הבועה שלי כמסננת, ודולפת
אליה אני נשפכת וממנה,
זולגת חזרה לאדמה
עצום עיניים, קח עוד נשימה
ראה, בצד הזה הכל
בצד שלנו הדממה.