מי אנחנו כאן מי אתם מה אני 
מתי קיבלתי את המהות
שממלאת את חדר העבודה שלי
מהי המודעות הזו שלכם
לאן שלי תלך כשאסיים פה.
חבק אותי מעך חזק העף אותי באוויר
טלטל אותי וזרוק אותי אל הקירות על המיטה
על רצפת האמבט על המדרכה.
סדקים פעורים פינות חשוכות
חדרים מעופשים חרירי אור מבויישים
הצץ לרגע תן לי רמז
מה אני עושה מולך לאן אתה לוקח אותי
התודעה הזו איתה הגעתי עד הלום
לאן עוד יש לה לצמוח
מה יוותר ממנה כשאסיים פה.
ועכשיו כששמתי לב
שאתה מסתכל ומסתובב, ללכת
גם הבחנתי שהסימנים שאתה מפזר לי
לאורך השביל יוצרים בתוכי סוג של שלכת
והמשקולת הזו הכבדה על עפעפיים עמוסות
בדאגות זוטות של החיים
אין בה עוד כח לטרדות אמתיות
של מה שיבוא לאחריהם.
אז מה יבוא, אז מה יישאר,
אם נעלם?