אורותיו האדומים של הרכב לפניי נתנו אור ירוק לדמעות להגיח ובתוך הצעוף הבחנתי בניואנסים הקטנים שערבבת לי כל הערב. נזכרת שבאמצע הבטן השקט לא מכיר שקר. בהמשך הדרך בהיתי את הכביש  המושך וכמו שלפעמים קורה כשהחזור מנחש אותי הצלחתי לבלבל בין כל הסימנים. הלוואי והייתי יודעת עכשיו מה שכתוב כבר שנים מצד שני כמה מופלא כל פעם מחדש ללמוד את הפיסוקים והעיצורים.