החוסר גדל כמו עץ שנשתל אצלי בחזה ישובה על הרציף בוהה בפלא הזה המתבזה בבוקר יצאתי לגינה כדי לבדוק את שורשיו ראיתי שם איש גדול מדי וספר לרגליו הוא לא הסכים למסור דבר ולא הסגיר כל כוונה אמר שאת כולן השאיר בבית כשיצא אל הגינה הספר שמשך את מבטי הציץ לתוך סקרנותי ואז משך בשלל דפיו ועפעף במילותיו, הסודיות, אני חושבת שאלך על השורות כי בין לבין אין נקודות כמעט שכחתי להשקות, את החסר. האיש המשיך לא לספר על מעשיו כאן בחצר אני תהיתי אם ללכת או להישאר בפרק השני ופתאום מאד רציתי שיתרגם פסקה אחת למעני אחר חשבתי שזיהיתי סימנים של עלילה נוספת אם הוא לא היה מסיח את דעתי יש לשער שלא הייתי נסחפת, לסיפור אחר.