בעירום, צועדת יחפה על חול
בילדותי חשבתי שזה סתם ביטוי
כשאהיה גדול, מאז
את כל הלקחים אני חוטפת בכל בסטה שאפשר
כי כמו פולניה טובה, אי אפשר לדעת
מה טומן מחר, לכן
כשאתה זורק לי מחמאה אני תופסת
גם כשבשטף השיחה אתה רואה אותי
רק מחייכת, מהנהנת, כך
שכל פעם אני עוד קצת מתאהבת
בנפש הזו שלך שלא פוסקת מלדחוף, ללכת
ורציתי לספר לך אבל ברח לי
שהחול הזה עליו אני פוסעת אני בו
גם מחלחלת. נמסה כמו שקורה בחום הזה
אני לא מיוחדת, עם זאת משתדלת
למצוא לי נקודות אחיזה בזיזי הזכוכית
למרות שהם שקופים הם שם בשבילנו
הנופלים
וכל קצה כזה שחודר לי דרך כף היד
משאיר אותי תלויה שם, משאיר מזכרת
שמלמדת אותי עוד עובדה על פחד
במרווח הצר שבין בדידות לבין להיות לבד
החד פעמיות היא זו שמעודדת
לשטוף הכל היטב ולשים לייבוש בצד.