כל הדרך צעדתי בייאוש ובנחישות
פיזרתי פירורים של עצב למצוא לי דרך חזרה
שם הזמנתי סינגל מעושן עם קוביה של אדישות
בין לגימות קצובות מדדתי ארשת לא ברורה
מהפינה שבה עמדתי לא היתה ראות טובה
זרקתי אבן וצפיתי באדוות נוצרות בחדר הצפוף
איני זוכרת שהייתי כה קרובה
אבל ההדף כבר ניחש את הסדקים הישנים אצלי בגוף
אולי הורדתי את דרגת הכוננות
או היומרות מהן נפטרתי הן שהתירו בי כבלים
אולי שיחות ריקות או לכאורה התעניינות
או שיעמום עייף הרכיב לי משפטים מבולבלים.
בפעם השלישית פתחתי לרווחה את כל המפרשים
והנחתי לרוח החורפי לשאת אותי רחוק לים
מההמולה האפלולית נגעו בי מבטים מהססים
חלקים שבורים של פאזל הסתדרו בי מעצמם
אני עדיין מגששת את דרכי אבל הפעם בידיים
לכן תסלח לי אם אני אוהבת בלי הסבר
חושבת שאבחר בקרוסלה ואעצום את העיניים
זו אני או העולם שמסתובב יותר מדי מהר.
על שפת העולם 