אל תתעכב על השבוע הזה שהיה

אתה בכלל סופר את הימים לפי חוקים שלך.

הוא הרי היסטוריה, ואני איתך כעת, חושבת, הלואי והייתי מתעוררת איתך מחר בבוקר.

ואז היית לוחש לי באוזן משפט כזה קצר, זה אושר.

אני אחשוב מפה עד שם, שם אתה ואני גם.

בכל זאת, זאת הבועה שלנו בתוך כל הים.

כי גם אם נדמה שנורא רועש זה שקט שאני לוחשת מרחוק

ובשבוע הבא אוכל לתת לך אותו בהגשה אישית, ואז לשתוק.

אני יודעת כבר כל מה שמתוכנן ולא חוששת ממה שלא יבוא

אם תתאמץ תוכל לראות בי התרגשות כזו.

אבל אם זה יפתיע אוכל להסתגל

ככל שזה ממשיך אני חשה בך מתמקם בעוד פינות שלי כשהגוף שלי מתחיל להתרגל

ולקבל, את החלק החסר

אין לנו על מה להתייסר.

פה ושם באות להן דמעות שעוקפות את החוזק התמידי

לכן אם אוהב אותך כעת אולי אדע להתמודד עם הכאב העתידי.